כידוע, פקודת האגודות השיתופיות שותקת בשאלת אופן קבלה לחברות באגודה שיתופית.
גם תקנה 2(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל”ג-1973 (להלן: “תקנות החברות“) מסתפקת בקביעה כללית, לפיה: “קבלת חבר באגודה תהיה בדרך הקבועה בתקנות שלה“.
מכאן נלמד, כי אין מגבלה כלשהיא על האגודה, בבואה לקבוע בתקנונה את דרך הקבלה לחברות בה.
עם זאת, תקנה 3 מחריגה אגודה שסווגה כמושב עובדים מכלל זה, וקובעת, כי:
” באגודה שסווגה כמושב עובדים – והיא חברה בברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע”מ או שקיימת בתקנותיה הוראה בדבר הסתנפותה לברית הפיקוח האמורה – החלטת האסיפה הכללית בדבר קבלת חבר לאגודה דיה שתתקבל ברוב רגיל של כל המצביעים באסיפה, ובלבד שנושא זה נכלל מראש בסדר יומה של האסיפה הכללית והוא צויין בהזמנה לאסיפה.“
במקרה של אגודה שהיא מושב עובדים, המקיימת את תנאי הסעיף הנ”ל – תקנות החברות לא מאפשרות לתקנון האגודה את החופש לקבוע כרצונו את הרוב הנדרש לקבלה לחברות, אלא הן קובעות, באופן קטגורי, כי די ברוב רגיל. משמע – אין תוקף לקביעה אחרת של תקנון האגודה!
משרדנו נתקל כבר במקרה, שבו אגודה שסווגה כמושב עובדים ועמדה בתנאי תקנה 3 הנ”ל, קבעה בתקנונה, כי לשם קבלה לחברות נדרש רוב מיוחס באסיפה הכללית. סעיף זה סותר באופן ברור את הקבוע בתקנות החברות: ע”פ תקנון האגודה, נדרש רוב של שני שלישים באסיפה הכללית לשם קבלה לחברות, ועל פי תקנות החברות די ברוב רגיל. בסתירות מסוג זה יש לפנות לתקנה 5 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות) תשל”ו-1976 (להלן: “התקנות הכלליות“), הקובעת, כי:
היתה סתירה בין הוראות תקנות או צווים לפי הפקודה לבין תקנותיה של האגודה, ההוראה שבתקנות או הצווים שניתנו לפי הפקודה – עדיפות.
הנה כי כן, בהתאם לתקנות הכלליות, במקרה של סתירה, יש עדיפות להוראות תקנות האגודות השיתופיות על פני תקנון האגודה.
על כן המסקנה היא, כי באגודה שסווגה כמושב עובדים, והיא חברה בברית פיקוח, די בהחלטת אסיפה שתתקבל ברוב רגיל מקרב קולות המצביעים, לשם קבלה לחברות. בכל אגודה אחרת, רשאית האסיפה הכללית לקבוע בתקנונה את הרוב הנדרש לשם קבלה לחברות.
- במשרדנו ניתן לקבל ייעוץ וכן את כל השירותים הקשורים באמור במאמר זה.
- ניתן להשאיר פרטים בעמוד “צור קשר” או בתחתית העמוד באתר או בטלפון 04-6499777
- מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית.