האם רשאי אדם – שאינו חבר האגודה – לבחור או להיבחר למוסדות האגודה מכח היותו מיופה כח של אביו – שהוא חבר אגודה, לאחר שהאב חדל מ”להבין בדבר” וייפוי הכח המתמשך הופעל?
1. תפקידיו וסמכויותיו של מיופה הכח המתמשך הוסדרו בפרק השני 1, לחוק הכשרות המשפטי והאפוטרופסות תשכ”ב-1962 (להלן: “החוק“). סעיף 32ו לחוק קובע, כי:
(א) מיופה כוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה בקשר לעניינים שבייפוי הכוח שאותה היה מוסמך הממנה לקבל, ולבצע בשם הממנה כל פעולה בקשר לאותם עניינים שאותה היה הממנה רשאי לבצע, למעט פעולה שלפי מהותה או לפי דין יש לבצעה באופן אישי,
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מיופה כוח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולות אלה:
…(4) השתתפות בבחירות;
2. בסעיף (א) נקבע העקרון, לפיו כל פעולה שלפי מהותה “יש לבצעה באופן אישי” – מיופה הכח לא רשאי לבצעה. אין ספק שהזכות להיבחר היא זכות אישית: הנבחר יוכל להביא את יכולותיו וכישוריו לידי ביטוי, בתפקידו הנבחר. מהותה של זכות זו היא אישית: כך, לדוגמא, היא לא ניתנת להעברה ו/או הורשה. על כן נראה שאדם לא יכול להעביר את זכותו להיבחר למיופה כוחו.
3. בסעיף 32ו(ב)(4) קבע המחוקק, כי מיופה הכח לא רשאי להשתתף בבחירות. בכך קבע המחוקק, כי גם הזכות לבחור היא אישית, ולא ניתנת להעברה למיופה כח. המחוקק אמנם לא פירט באילו בחירות מנוע מיופה הכח מלהשתתף בשם הממנה, אך נראה שאין להבחין בין בחירות לכנסת לבין בחירות אחרות, בענייננו – בחירות למוסדות האגודה השיתופית. בשני המוסדות, הזכות להשתתף היא זכות אישית, המביאה לידי ביטוי את בחירתו והכרעתו הערכית האישית של המשתתף. ודוק: מיופה הכח לא מנוע מלהצביע בשם הממנה רק מפני שאינו יודע מה היה הממנה מצביע, במועד ההצבעה. גם אם הממנה היה מגדיר בייפוי הכח, כי הוא מורה למיופה הכח להצביע עבור מפלגה מסוימת – מיופה הכח היה מנוע מלהצביע בשם הממנה. המחוקק קבע, כי כאשר אדם כבר “אינו מבין בדבר” – הוא איבד את יכולתו להשפיע על חיי החברה באמצעות בחירות. על כן, הוא הדין ביחס להשתתפות בבחירות לרשויות האגודה.
4. עיון בדברי ההסבר לתיקון מספר 19 לחוק (במסגרתו הוקם מוסד ייפוי הכח המתמשך), מלמד, כי המחוקק אכן לא ראה הבחנה בין סוגי בחירות שונים. כך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק:
“עוד מוצע לקבוע הגבלה כללית שלפיה לא יוכל מיופה הכוח לבצע בשם הממנה פעולות שלפי מהותן או על פי דין על אדם לעשותן בעצמו. הכוונה לפעולות שבהן הרצון האישי הוא הדומיננטי, ועל כן לא יוכל אדם אחר להחליף רצון זה.” ובהמשך: “…לא יוכל מיופה הכח לבצע בשם הממנה פעולות שלפי מהותן או על פי דין על אדם לעשותן בעצמו: המדובר בפעולות בעניינים אישיים – המרת דת, הסכמה למסירת ילד לאימוץ, השתתפות בבחירות לסוגיהן…” (הצעות חוק הממשלה – 890 ג’ בחשוון התשע”ה, 27.10.2014, עמודים 8 – 9)
5. אנו סבורים, כי יש להבחין בין זכות הצבעה של חבר אגודה בשאלה נקודתית, בה רשאי מיופה הכח להצביע בשם הממנה לשם שמירת זכויותיו של הממנה, לבין השתתפות בהצבעה – בה באים לידי ביטוי רצונו של הממנה והכרעתו הערכית. הגם שמדובר בגוף – אגודה שיתופית – שבמהותו הוא תאגיד עסקי, השתתפות בבחירת מוסדות התאגיד מבטאת את רצונו, אישיותו, וסדרי העדיפויות של המשתתף, ועל כן היא אישית במהותה.
6. לא נעלמו מעיננו הוראות סעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: “הפקודה“), הקובעות מספר מצבים, שבהם ניתן להצביע באסיפה הכללית באמצעות בא כח. כמו כן, לא נעלמו מעיננו הוראות הצו לפי סעיף 65 לפקודה מיום 20.10.1968 (להלן: “הצו“), לפיהן בן זוג של חבר אגודה רשאי להצביע כמורשה של החבר, אף אם הוא עצמו אינו חבר האגודה. אך קיים הבדל ברור בין השאלה שבפנינו לבין ההוראות שבפקודה ובצו: ההוראות שבפקודה ובצו עוסקות באדם כשיר לקבלת החלטות, שמכל מיני סיבות המפורטות בפקודה לא יכול להתייצב להצבעה, ועל כן הוא רשאי למנות מורשה להצבעה (באמצעות ייפוי כח רגיל). שונה הוא המצב בענייננו: אנו עוסקים באדם שאינו “מסוגל להבין בדבר“, כמשמעותו בסעיף 32א לחוק. אדם זה ערך ייפוי כח מתמשך במועד בו כן היה “מסוגל להבין בדבר”, – בשונה מייפוי כח רגיל. סמכויותיו של מיופה כח בהתאם לייפוי כח מתמשך מוסדרות, כאמור, בפרק השני 1 לחוק, והמחוקק שם גילה דעתו בבירור, כי מיופה הכח אינו רשאי להצביע במקום הממנה, או לבצע כל פעולה שבמהותה היא אישית.
7.זאת ועוד: בהתאם לסעיף 32א לחוק, מיופה הכח רשאי לקבל החלטות בעניינים אישיים של הממנה, הכוללים: “עניינים אישיים” – לרבות עניינים הנוגעים לרווחתו האישית של אדם, לצרכיו היום-יומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, או לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים, ולמעט עניין הנוגע לרכושו.”הצבעה בבחירות לרשויות האגודה (גם אם היא לא כלולה באמירה הכללית בדבר איסור על מיופה הכח להצביע בבחירות בשם הממנה), בשם הממנה, אינה כלולה ב”עניינים אישיים”, בהם רשאי מיופה הכח לקבל החלטה עבור הממנה. רק בעניינים הנוגעים לרווחתו וצרכיו של הממנה רשאי מיופה הכח לקבל החלטות עבור הממנה.
8. לסיכום: אין למיופה כח, מכוח הוראות החוק החלות על ייפוי כח מתמשך, זכות לבחור או להיבחר בשמו של הממנה. משחדל הממנה “להבין בדבר” – הוא איבד את יכולתו להשפיע באמצעות בחירות.
- במשרדנו ניתן לקבל ייעוץ וכן את כל השירותים הקשורים באמור במאמר זה.
- ניתן להשאיר פרטים בעמוד “צור קשר” או בתחתית העמוד באתר או בטלפון 04-6499777
- מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית.