נחלות

?מיהו “בן ממשיך”

במושבים רבים, מעוניינים חברים וותיקים במתן אפשרות לבנם להתגורר בשטח נחלתם. מחוקק המשנה נתן דעתו לסוגיה זו, ויצר את המושג “בן ממשיך”. תקנה 3א לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל“ג-1973 (להלן: “תקנות החברוּת“), קובעת את דרכי קבלתו לחברות של “בן ממשיך”, אליהן נתייחס להלן. תקנה 1 לתקנות מגדירה מיהו “בן ממשיך”, וזו לשון התקנה:

“בן ממשיך” – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר–רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב;

התקנה קובעת, כי על המבקש להיכלל בהגדרה של “בן ממשיך” לקיים מספר תנאים, הקבועים בתקנה:

• עליו להיות “בן ממשיך” יחיד. לא יתאפשר מעמד של “בן ממשיך” ליותר מאשר אדם אחד באותה נחלה;
• עליו להיות בן או נכד של בר הרשות בנחלה, או בן זוגו;
• עליו להחזיק באחת מהזכויות להלן במשק חקלאי: בעלים; חוכר; חוכר משנה; בר רשות לתקופה של שנה לפחות מטעם המוסד המיישב (ככל וקיים כזה (הסוכנות) והאגודה, או רק מטעם האגודה כשאין מוסד מיישב;
• החזקתו באחת מהזכויות הנ”ל היא החזקה בפועל או החזקה מכח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו, או מכח ירושה.

דרכי קבלת “בן ממשיך לאגודה”

ככל שהאדם עומד בתנאי ההגדרה של “בן ממשיך” וברצונו להתקבל לחברות, קובעת תקנה 3א לתקנות החברוּת, כי עליו להגיש בקשה בכתב לוועד ההנהלה, לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף המסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך, כאמור. ועד ההנהלה רשאי להתנגד לקבלתו לחברות, ובמקרה זה יפתח הוועד תוך 45 ימים בהליכי בוררות נגד הבן הממשיך המוצע, בהתאם למנגנון הבוררות הקבוע בתקנון האגודה. חברותו באגודה תיקבע על פי פסק הבוררות. ככל שהוועד לא יפתח בהליכי בוררות תוך הזמן האמור – יהיה הבן הממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את הבקשה.

יודגש, כי תקנה 3א(ב) לתקנות החברוּת קובעת, כי על הבן הממשיך המעוניין להתקבל כחבר באגודה לעמוד גם בתנאי הכשירות לחברות על פי תקנון האגודה. כך, לדוגמא, אם תקנון האגודה קובע, כי מגורים במושב או כוונה למגורים במושב, וכן העדר חובות לאגודה, הם תנאי כשירות לקבלה, על הבן הממשיך לעמוד גם בתנאים אלו. אכן, בע”א 187/88 בת שבע יפה נ’ נטעים מושב עובדים להתיישבות [פורסם בנבו, 17.05.89], קבע בית המשפט העליון, כי המבקש לא יוכל להתקבל כחבר  באגודה, חרף העובדה שעמד בתנאי הגדרת “בן ממשיך”, מפני שלא עמד בדרישות תקנון האגודה בכך שלא גר (ואף לא הצהיר על רצונו לגור) במושב, ובנוסף היה חייב כסף לאגודה.

האם רשאית האגודה שלא לקבל “בן ממשיך” לחברות באגודה?

בעניין זה נפנה לדברי רשם האגודות השיתופיות בתיק מס’ 397/187/11 יעל כהן בונימוב נ’ שדה אילן מושב עובדים, המצטט מדברי המלומד חיים נועם בספרו “אגודות שיתופיות – הלכות ופסיקה” (עמד 38):

“המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. מלשון התקנה ניתן להבין כי זכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת ורק במקרים חריגים כשיש לאגודה סיבה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, חובה עליה לפנות להליך בוררות על פי התקנון וזאת תוך 45 יום וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות. לא נקטה האגודה בהליך בוררות הופך ה”בן הממשיך” חבר בתוך 45 יום מיום שהגיש את בקשתו”.

יודגש, כי יש תקנונים של מושבים, בהם נקבע במפורש, כי במקרה שהבן המבקש אינו עומד בתנאי “בן ממשיך” המפורטים לעיל, הוא לא יוכל להיות חבר באגודה, ומגוריו במושב יהיו במעמד של “תושב” בלבד. כך לדוגמא נקבע באחד התקנונים:

“תושב” – בנים של בעלי הנחלה החקלאית, המקימים משפחה (נשואים), וגרים על נחלתם של ההורים כמשפחה שניה בלבד, יהיו משפחה במעמד “תושב”, לאחר אישור האגודה החקלאית

בהתאם לכך, מי שאינו עונה על ההגדרה של “בן ממשיך” לא יכול להיות חבר באגודה, ואם הוא מתגורר בנחלה, אזי מעמדו הוא “תושב” בלבד.

למען הסר ספק יובהר, כי הקבלה לחברות במושב מקנה לבן הממשיך אך ורק את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות האגודה, אך אין לה כל משמעות לעניין זכותו הקניינית של הבן הממשיך בנחלת הוריו ו/או בחלק מעסקי האגודה החקלאית. כך נקבע בע”א 2836/90  אריה בצר נ’ נחמה צילביץ (פורסם בנבו, 08.10.92):

עניין לנו בשני מישורים משפטיים שונים. האחד, מישור היחסים שבין ה”בן הממשיך” להוריו, בו נקבעות זכויותיו במשק, שאינן מוענקות מעצם היותו “בן ממשיך”, ונדרשת בנוסף גם העברת זכויות מבעליהן (קרי: ההורים) אליו. המישור השני נוגע ליחסים שבין “הבן הממשיך” והאגודה, המוסדר בתקנות, ולו נפקות רק בהתמלא המישור הראשון.

כלומר, הזכויות הקנייניות לא מועברות באופן אוטומטי, עם הצהרת ההורה על בנו כ”בן ממשיך”. לשם העברת הזכויות נדרשת העברה ממשית של זכויות ההורה לבנו הממשיך בדרכים הקבועות בנהלי רמ”י או בדין. לעומת זאת, במישור היחסים שבין הבן הממשיך לבין האגודה – עצם הצהרת ההורה על היות הבן “בן ממשיך”, מעניקה לבן הממשיך זכויות חברות באגודה אך לצרכי הבחירות לרשויות האגודה, בהתקיים התנאים המפורטים בתקנה 3א.

סיכום והמלצות:

1. לשם קביעה, כי המבקש להתקבל כחבר באגודה חקלאית  הינו בן ממשיך, יש לוודא כי הוא עומד בכל התנאים המפורטים לעיל. בפרט, יש לוודא, כי הוא בר רשות של האגודה, כמוגדר בתקנות וכדלעיל.
2. אנו ממליצים על החתמת המועמד להיות בן ממשיך על בקשה והצהרה, בה יצהיר  המבקש  על עמידתו בתנאי התקנות, על כך שבנה בהיתר את ביתו בנחלה או שהינו מתכוון ומתחייב לבנות את בית מגוריו בנחלה, ועל תנאים נוספים, שיבטיחו הן את האינטרסים של המושב בו מבקש המבקש לגור כבן ממשיך, והן את האינטרסים של הבן הממשיך עצמו.
3. בנוסף, אנו ממליצים על החתמת הורי המבקש על מסמך שבו הם יצהירו על בנם/ביתם כ”בן ממשיך”. גם מסמך זה יכול וצריך להגן, הן על האינטרסים של המושב בו מבקש הבן להיות “בן ממשיך”, והן על האינטרסים של הבן הממשיך עצמו.
4. ההצהרות האמורות תוגשנה לוועד האגודה, והוא יידרש לקבל החלטה בעניינן תוך 45 יום ממועד הגשתן. ככל שהוועד יתנגד לקבלת הבקשה – עליו יהיה לפתוח בהליכי בוררות תוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה. אי פתיחת הליכי בוררות תוך המועד האמור – משמעה קבלת המבקש כחבר באגודה.

• במשרדנו ניתן לקבל ייעוץ וכן את כל השירותים הקשורים במינוי בן ממשיך, הן מבחינת האגודה החקלאית והן מבחינת המבקש.
• ניתן להשאיר פרטים בעמוד “צור קשר” או בתחתית העמוד באתר או בטלפון 04-6499777.
• מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית.

​